<h1>ארחות חיים ליקוטים מספר הכפרות סימנים כ"ב—כ"ד</h1>
<h2>דף פו.</h2>
תשובה מגעת עד כסא הכבוד שנא' שובה ישראל עד ה' אלקיך. בעלי תשובה באין עד מקום שאין מלאכי השרת רשאין שהן רחוקים מהשכינה ל"ו אלפים רבבות פרסאות כי יש חצר גדול לפני הקב"ה כל כך שנאמר שרפים עומדים ממעל לו על כן שובה ישראל עד ה' אלהיך קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. ד' הם חלוקי כפרה לבעלי תשובה א' מואתחנן וב' באתם נצבים וא' בנביאים לכן בזאת יכופר עון יעקב ותמצא בזה כל האלפא ביתא חוץ מד' לפי שד' תשובות נרמזות בו. אין זה מן הספר. שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אליעזר בן עזריה שמעת ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש אמר לו ג' הן ותשובה עם כל אחד מהן עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר שובו בנים שובבים עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר שנא' כי ביום הזה יכפר עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשוב' ויום הכפורי' תולין וייסורין ממרקין שנא' ופקדתי בשבט פשעם ובנגעי' עונם אבל מי שיש בידו חלול השם תשובה ויום הכפורים וייסורין תולין ומיתה ממרקת שנא' ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון פר"ש ז"ל למדנו שיש עברה שאין כפרתה אלא במיתה וכ"כ הרמב"ן ז"ל וכן פי' ה"ר יהונתן ז"ל וי"מ שאין מיתה מכפרת אלא מיתה קודם זמנו ונפקא להו ממה דאמרינן בפרק נגמר דין דמיתה מעצמו אינה מכפרת כיון דמית כי אורחיה ופי' תולין מגינין עליו מן המיתה וכשיבואו עליו ייסורין לא יזכור עוד עונו. כלן תולין פי' כל ימיו עומד בתליה שאם ישוב עוד באותו עון יחשב גם הוא אלא אם מת ולא שב לאותו עון מיום שהתודה עליו סר עונו וחטאתו תכופר ויחשב לו אותו עון לצדקה ואפשר שזהו פי' תולין בכאן שהדבר בתליה אם יחשבו לו בזכיו' אם לאו ע"כ אינו מן הספר. כל מי שמתענה ד' פעמים בשנה ג' ימים רצופין וג' לילות מוחל לו הקב"ה כל עונותיו ואלו הן הזמני' קודם עשרה בטבת קודם י"ז בתמוז קודם ר"ה ובי' ימי תשובה. ארבעה תשובות הן ואלו הן תשובת הבאה תשובת הגדר תשובת המשקל תשובת הכתוב. כלל אמרו בתשובה כפי הנאת החוטא יש לו לעשות תשובה. אם חטא אדם בהשחתת זרע מרוב חמום התאוה שחת ארצה ומתחרט על חטאו יתענה לכוף יצרו ולא ירחץ בימים רצופים לבד שבתות וי"ט ור"ח או מ' ימים שני וחמישי ואם פגע בהן ר"ח ישלם אחר כנגדו וביו' תעניתו לילה שלפניו ושלאחריו לא יאכל בשר ולא ישתה יין אבל בשאר ימים יאכל ככה יעשה למ' הימים. תשובה הבאה שיש לו תאוה בקושי אבר מאד וימנע עצמו ולא יוציא ואל ישחית זרעו עוד זו היא תשובה הבאה. ואם חטא באשה ובאת לידו אותה אשה או אחרת כנגדה והוא יכול לחטוא בה ונמנע ממנה שהוא ממית יצרו מלעשות תאותו וימנע עצמו מן החטא אע"פי שהוא יכול לחטוא בה ומונע עצמו ממנה זו היא תשובה הבאה. תשובת הגדר יגדור עצמו מדבר זה ואל יסתכל עוף בהמה וחיה בשעה שהן נזקקין זה לזה פן יקשה אבר ואל ידבר דבר המביא לידי תאוה ואל יראה שחוק נשים שנה או שנתים ולא בפני אשה ולא בחזה שלה ולא בדדיה ולא אשתו נדה כל זמן שלא טבלה ולא יראה מחול נשים או בתולות שלא יתאוה להן ולא שחוק שלהן ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ ויתודה בכל יום ויתענה מ' יום רצופין ואם יעשה יותר טוב לו וזהו תשובת הגדר. תשוב' המשקל לא יגע בבשרן ובמלבושיהן בעודן עליהן ויצטע' גופו בשכיבה ביום ובלילה או כפי הוצאת הזרע ישקול בעצמו שלא יחמם בחימום מרחץ ויקבל עינוי הגוף כמשקל ההנאה וימנע עצמו מתענוגות בני האדם וזהו תשובת המשקל. תשובת הכתוב אם בא על פנויה בתולה או בעולה בין כדרכה בין שלא כדרכה יחשוב בלבו מה שחטא בביאת פנויה יתן אל לבו כשבא עליה שלא טבלה וכל אשה רואה נדות וכיון שלא טבלה הרי היא בכרת ואם חטא בנערה המאורסה או באשת איש שהיא בחנק ולא שכב עמה אמנם חטא בה בהכנסת עטרה או הערה בה בין כדרכה בין שלא כדרכה או בכל העריו' או בביאה כרצונה מעוות לא יוכל לתקון והוא חייב מיתה על כן חייב לסבול כל הדינין המשולים למיתה ישב בקרח בתוך השלג בכל יום שעה אחת כדי שיוכל לגמור והוא רחום עד שמע ישראל ופסוק שמע או בימות החמה לפני הזבובים או יסבול סמים שהן קשין כמיתה ואין לו להשתמש עם אשה כי אם באשתו ולא ירים עיניו באשה פי' באשתו כשהיא נדה ולא יקרוץ להן אפילו באשתו כשהיא נדה ולא יבא עם אשתו הטהורה בגנות בפריצות כגון בחצרות ובפרדסות ולא יהיה דש לזרוע חוצה ולא יהיה עסקו עם נכרית כלל ויש לו להתודות בכל יום בבכי ואנקה בכל מיני סגוף וצער מאחר שאסרה על בעלה אבל אם אנסה שלא אסרה די לו כמו בעריות אחרות שעבר עליהן שיתענה וילקה מ' ימים רצופים וישכב לארץ ולא ירחץ ולא יתענג ולא ילך בשחוק ולא בטיולים.
